<h1>מעשה רוקח סימן ר"ל</h1>
<h2>דף מח.</h2>
אומות הנסרכות בכ"מ טריפה ואינונתא דוורדא הסרוכה בכ"מ טריפה והטעם פר"ש כיון דבאמצע עומדת אם נסרכה באונות או באומות ה"ז שלא כסדרן וטריפה שעתידה להתפרק זה מזה ותינקוב הריאה וטריפה כי כן פסק פר"ח ורשב"ם ריאה הסרוכה בכ"מ או לקנה הלב או לשומן הלב טריפה אונא הסרוכה לגרגרת או לשומן הגרגרת טריפה ריאה הסרוכה לחצר הכבד טריפה אונ' הסרוכ' בחוזק לפנים מן החוט או על החוט טריפה אבל אם האומות נסרכות מן החוט מקום שמתפרק ומתחתך מן החזה מן הצלעות נידון כצלעות וכבשר שבין הצלעות וגוררין הסירכ' עם מעט הבשר ונופחין הריאה אם עולה בנפיחה כשרה וא"ל טריפה ואונות שנסרכו כסדרן כשירה שלא כסדרן כגון שתים הנסרכות שנדבקו בסירכ' ממעל לאמצעית או (מתחתית) [מתחתיה] טריפה ריאה שניקבה וקרום עלה עלי' לסתום את הנקב אינה סותם וטריפה. אונ' הסרוכה לאומה נחלקו בה גדולי עולם ואנו נוהגין היתר כפסק רבינו שלמה ורבינו הזקן וז"ל פר"ש מעשה בא לידי ושאלתי את פי מורי ר' יעקב והתירה לאכול ויש שאוסרין כו' ור"ת אוסר אונ' באומא ור' גרשום הי' מתיר ורבינו אליעזר אוסר ומנהג בכל מקומותינו להתיר אונ' באומא וכן נוהגין בשפירא ובמגנאצא ורבינו נתן גאון התירה דסירכ' דריאה דרבנן ולקולא (ובחבורי ראש אפרים הארכתי בזה והבאתי דברי הריב"ק והרש"ך בזה) ואם אלו האונות דבוקות כסדרן וכתולדתן כשרה ואם חתוכ' דאונ' ניכר וא"ל שהוא שלא כסדרן טריפה ואם חסר א' מג' אונות שבימין חשוב אונונתא דוורדא עמהם וכשרה ובשמאל אינה מצטרפת אבל רבינו שלמה והגאונים אוסרים אותה דקימ"ל כרבא דאמר אם חסר טריפה ולית הלכת' כרבא ביתרת דאמר יתר כנטול דמי הואיל דאיכ' קצת בהמות שיש להם אונות הרבה והואיל דקיימא בדרו דאונ' כשירה וחשיבא כאונא המתפצלת לכמה פצולין וכשירה וא"ל נמצא אונונ' כלל כשרה ואם נמצא תרתי אונונת' טריפה ורבינו גרשום מכשירה כל מקמא כשירה בין חד בין תרי אונונות' הסירכ' שלא כסדרן טריפה דעתיד להתפרק זה מזה ותינקב הריאה וטריפה כך פסק רבינו שלמה וכן פר"ח ורבינו שמואל הנגיד אסור לגרום שום טריפות בידים בין לתרנגול בין לבהמה אע"פ שאין דעתו לאכול ממנו (עיין בע"ז ד' י"א ברש"י ד"ה עיקור שיש בו טריפה ובתו' שם ועיין בט"ז יו"ד סי' קי"ז ס"ק ד').
